יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל

יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל הוקמה ב-2 בספטמבר 1948 במחנה בריטי לשעבר בשכונת אחוזה בחיפה, ופורקה ב-24 במאי 1949. במסגרת היחידה נערכו מספר קורסים לצניחה, והוכשרו בהם כמאה צנחנים ומדריכים. היחידה לא השתתפה במשימות קרביות כלשהן.

סמלה הראשון של יחידת הצנחנים

רקע

הקמת יחידת צנחנים נדונה במטה הכללי עוד לפני הקמת המדינה, והוצעו תוכניות שונות לארגונה. ביולי 1948 התקיים בצ'כוסלובקיה קורס צניחה לאנשי מח"ל ולמתנדבים מישראל, בפיקודו של חיים גורי.

מפקד היחידה וחייליה

למפקד היחידה מונה יואל פלגי (נוסבכר), חבר קיבוץ מעגן, שנמנה עם צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה. כגרעין ליחידה, רוכזו בוגרים של קורס הצניחה בצ'כוסלובקיה, ביניהם שמשון בר-נוי, קרל כהנא, דן אבני, ג'ורג' פרלוס, וחיים גורי.

נקבע כי טיסות ההצנחה ימריאו משדה התעופה ברמת דוד. היחידה התמקמה ב"מחנה הלגיון" בשכונת אחוזה בחיפה, ששימש בעבר כבית ספר לקומנדו של הצבא הבריטי. אנשי הג"א מחיפה הוקצו לה כפלוגת שירותים.

המטכ"ל הודיע לכל יחידות צה"ל על ריכוז מתנדבים ליחידת הצנחנים, אך יחידות רבות מנעו מאנשיהן להתנדב. ביחידה נקלטו, לצד מתנדבים בעלי ערכים וצנחנים שהוכשרו בצבאות אחרים, גם בעלי עבר פלילי והרפתקנים פורקי עול. הרכבה היה חריג בצה"ל, והיא כונתה "לגיון הזרים היהודי". היחידה סבלה מבעיות משמעת חמורות שלא נפתרו עד לפרוקה.

לקראת סוף 1948 היו ביחידה 219 אנשים, מהם 28 קצינים.

אימוני צניחה

היחידה התארגנה לקיום קורסים לצניחה. המצנחים וציוד הצניחה (רצועות, ווים ורתמות) הגיעו מעודפי הצבא הבריטי. בין השאר, הושמשו מצנחים שנמכרו לסוחרי בדים. מתקני האימונים החיוניים אולתרו או נבנו על ידי היחידה. כשלא נמצא מטוס דמה לתרגול יציאה ממטוס, השתמשו המדריכים בדלת הכניסה של השק"ם. לקראת פתיחת קורס הצניחה הראשון, היו ביחידה 12 מדריכי צניחה שהוכשרו בשיטות שונות, חלקם חסרי ניסיון. בהמשך, הגיעו מדריכים נוספים. הצניחות בוצעו ממטוס תובלה מדגם "קומנדו", משנת 1941, אך לטייסים לא היה ניסיון בהצנחת חיילים.

קורס הצניחה הראשון נפתח באוקטובר 1948, והשתתפו בו 14 חניכים. בתאונת צניחה ב-16 בנובמבר נהרג סרן איתמר גולני. ב-18 בדצמבר, במהלך הקורס השני, נהרג בתאונת צניחה סגן בנימין קורין. התאונות פגעו קשות במורל היחידה ובלכידותה.

פרוק היחידה

צמצום הצבא בסוף מלחמת העצמאות, והתאמתו לתקופת רגיעה, השפיעו גם על יחידת הצנחנים. מפקד היחידה, רס"ן יואל פלגי, עזב את תפקידו והשתחרר מצה"ל בסוף אפריל 1949. מחליפו, סרן יהודה הררי, הגיע למסקנה כי חוסר המשמעת ביחידה אינו מאפשר את המשך קיומה. הוחלט לפרק את היחידה, שהייתה מאורגנת כיחידה לוחמת, לפזר את רוב אנשיה, ולהקים בית ספר לצניחה שיהיה כפוף למחלקת ההדרכה של צה"ל. צו חיסול היחידה הוצא ב-24 במאי 1949. מיד לאחר מכן הוקמה היחידה מחדש על ידי יהודה הררי בבסיס תל נוף. לאחר הקמת בית הספר לצניחה, הוקם גם גדוד 890 ובהמשך גם שתי פלוגות מילואים - הכול בפיקודו של סא"ל יהודה הררי.

המחנה בו שכנה היחידה הושמש מחדש, והחל משנת 1953 שכנה בו הפנימייה הצבאית לפיקוד.

סמל היחידה

סמלה הראשון של יחידת הצנחנים היה עשוי בד שחור רקום בחוטים אדומים ולבנים, עשוי בצורת חרוט כיפתי הדומה למצנח פתוח בעת הרחיפה. על הסמל מופיעה חרב בעלת כנפיים, המבטאת את רעיון הצניחה.

קישורים חיצוניים

• תוכניות להקמת יחידת צנחנים באתר "הצנחנים בעשור הראשון"
• יחידת צנחנים ראשונה במחנה אחוזה באתר "הצנחנים בעשור הראשון"
• בניה ראשונה של יחידת הצנחנים באתר חטיבת הצנחנים